תפיסת המשיח ביהדות עברה גלגולים רבים ושונים לאורך הדורות. כל דור ודור הוסיף, שינה והעמיק את מהות המושג ‘משיח’, ונדמה כי כל דור ביקש ליצור לעצמו דמות של מושיע – לא רק במובן עתידי ורחוק אלא גם כאן ועכשיו, בהווה. לעתים העמידו קהילות ישראל דמויות של משיחים ממש, שכמובן התבדו וכונו ‘משיחי שקר’, ולעתים הגדירו זמנים ותקופות כ’חבלי משיח’, כצעדים המובילים לגאולה, כתהליך שכל העת מתמשך ומחכה להתגלות של היחיד, המשיח, הנבחר. האמונה במשיח נשתרשה כאחד מעיקרי הדת היהודית והיא חוצה מרחבים ותקופות. לתופעות מעטות אחרות היה כח כה משמעותי על החברה היהודית, הן כגורם מפלג והן כגורם מאחד.
בסדרת ההרצאות הקרובה במכון שוקן אנו מנסים להבין את הצורך הבסיסי, האינסטינקטיבי, למצוא את המשיח. האם יש גורמים התורמים להיווצרותו? מה מאפיין את דמותו של המשיח והשינויים שעברו בה לאורך הדורות? איך משיחי העבר מתכתבים עם דמויות ותנועות משיחיות מן העת החדשה. הציפייה למשיח היא עדיין גורם משמעותי בתפיסה היהודית ויש גם כאלו שבימינו מנסים לאתר סימנים לביאת המשיח (גם אם הסימנים שונים מבעבר). בחינה רחבה של תופעת המשיחיות לאורך הדורות מאפשרת לנו להבין את התופעה גם כיום.
במפגש הראשון בסדרת ההרצאות יסקור בפנינו פרופ’ משה אידל את המשיחיות היהודית למיניה.
פרופ’ משה אידל, פרופ’ אמריטוס מן החוג למחשבת יהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים. מבכירי חוקרי מדעות היהדות בדורנו. זוכה פרס ישראל וחבר האקדמיה הישראלית למדעים. פרופ’ אידל הינו מבכירי חוקרי מחשבת ישראל והקבלה ופרסם מחקרים וספרים רבים בנושאי משיחיות ומיסטיקה.